הזדמנויות בברזיל – פרק 1 – מבט כללי

פורסם ע"י בועז אלבראנס , נספח כלכלי- סאו פאולו, ברזיל

 

בפוסט הקודם, ניסיתי להסביר בקצרה את הגורמים והסיבות למשבר ממנו סובלת בברזיל בימים אלו. הסיבה לכך הייתה כדי לתת רקע להזדמנויות שעדיין קיימות בשוק הזה. בפוסט זה אנסה לגעת לאו דווקא בהזדמנות ספציפית כזו אחרת, אלא כברזיל כהזדמנות באופן כללי, דווקא בגלל המשבר הפוקד אותה.

 

נקודה חשובה ראשונה בהקשר של ההזדמנויות בברזיל היא נקודת המבט. רובנו בתור ישראלים נוטים לחשוב על ברזיל כמקשה אחת – תרבות אחת, קצב אחיד, צרכים לאומיים ואופי אחד. מובן שבמידה רבה יש היגיון בהסתכלות זו אך במקרים אחרים היא מכלילה מדי וגורמת לנו לפספס הזדמנויות מצוינות. בהרבה מקרים אין קשר בין מדינת סאו פאולו למדינת פרנמבוקו, אין דין המרכזים האורבניים כדין האזורים הכפריים ואין ממש קשר בין הצמיחה בפעילות העסקית בסקטור X לבין הקיפאון בצמיחה בסקטור Y. הבחנה חשובה נוספת בהקשר זה היא אפילו בין חברות, גם כאלו הפעילות באותו הסקטור. לדוגמא, בגלל היחלשות הריאל, חברה ברזילאית מוטת יצוא נמצאת במצב צמיחה יוצא מן הכלל עם הרבה כסף להשקיע לעומת חברה שמתבססת על השוק המקומי שהכנסותיה, סביר להניח, קטנו משמעותית.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כפי שציינתי בתחילת הפוסט, דווקא בגלל המיתון שברזיל סובלת ממנו, היא הופכת למעשה לאופציה השקעה מעניינת מאוד. לא בכדי חברות וקרנות השקעה זרות רבות נושאות עיניהן בתקופה האחרונה לברזיל שכן בעקבות המשבר וההיחלשות הדרמטית של הריאל, נפתחו בברזיל הזדמנויות השקעה וחדירה מעניינות מאוד (ראו כתבות ב-WSJ ובלומברג בנושא). למשל, חברות מצוינות ורווחיות נמצאות בימים אלו על המדף רק בגלל בעיות תזרים או חוב שנלקח בדולרים ועכשיו קשה להחזיר אותו. או למשל עלויות תפעול שירדו משמעותית עבור חברות זרות שמתנהלות בדולרים מה שיוצר הזדמנות השקעה זולה משמעותית מבעבר (תחשבו מה זה לתפעל או לרכוש חברה בשער של 2.10 ריאל לדולר לעומת 4.25 ריאל לדולר…). דוגמא נוספת היא העובדה שהרבה משקיעים אופורטוניסטיים מדירים את רגליהם מברזיל בגלל המשבר, ולכן ערכי הנכסים והתחרות עליהם קטנו משמעותית ( או כפי שוורן באפט אמר פעם בהקשר הזה We simply attempt to be fearful when others are greedy and to be greedy only when others are fearful). חשוב לציין כמובן את הסכם הסחר שקיים בין ישראל ומדינות המרקוסול וברזיל בראשן, אשר אמנם נכנס לתוקף ב-2010 אך דווקא היום הופך להיות משמעותי הרבה יותר מבחינת ירידת המכסים. ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לאמריקה הלטינית לה יש הסכם כזה עם ברזיל ובעולם של ריאל חלש שגורם לייקור המוצרים המיובאים, הורדת מכס כזו היא משמעותית מאוד ומדובר על יתרון תחרותי משמעותי לחברות הישראליות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אבל, אליה וקוץ בה. על אף כל היתרונות האלו, ברזיל לא יכולה להיות שוק "על הדרך" עבור החברה הישראלית. מדובר על שוק שדורש הרבה תשומת לב וכדי להצליח בו חייבים להשקיע זמן, סבלנות ומשאבים ולהבין שההצלחה תגיע בטווח הארוך. לא בכדי אנו רואים קשר ישיר בין הצלחה של חברה בברזיל לבין תדירות ההגעה של נציגיה לביקורים במטרה לפתח קשרים ולהשקיע בשיווק ובהחדרת המוצר.

אסכם את המצגת בדבריו שלו נשיא איגוד הבנקים הברזילאי אשר נאם בארוחת צהריים בה השתתפתי, לאחר שהוא נשאל האם נראה, כי חברות זרות הפסיקו להשקיע בברזיל בשנה האחרונה בעקבות המצב המאתגר בו נמצאת כלכלת ברזיל. "ממש לא" הוא ענה, "כמות ההשקעות הזרות כאן ממשיכה להיות דומה לאלו שראינו בשנים האחרונות". ההסבר שהוא ניפק לתשובתו מסכם היטב את המסר העיקרי שחשוב לי שתיקחו מפוסט זה: "עבור החברות האלו, ברזיל היא שוק אסטרטגי ולכן מהווה השקעה לטווח ארוך. לכולם ברור, בעיקר לחברות הזרות המשקיעות כאן, כי בברזיל לא קוצרים הצלחות בזמן קצר ולכן שנה או שנתיים של משבר לא משנות את ההחלטה האם להשקיע בשוק הזה או לא". כל מילה בסלע.

 

 

Source: Ministry of Trade Labor, Economic Mission of Israel São Paulo